<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פל"ד</h1>
<h2>דף ט:</h2>
אמרו חז"ל כל הסומך גאולה לתפלה מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואין להפסיק בינתים לפי שיודה ויקבל עליו עול מלכותו ומצותיו. והמודה בגאולה אשר גאל את אבותינו ראוי לו שישאל צרכיו כמו עבד לאדוניו ביראה ובכוונה. וידע לפני מי הוא עומד ומה בקשתו וכמה הוא מוכרח לשאלותיו.
<h2>דף כח:</h2>
ואנשי כנסת הגדולה סדרו לנו י"ח ברכות המוכרחות לנו לבקש מהאדון אשר לחסדו אנו מיחלים ותקנו לנו התפלה בקצרה שלא יהיה לו לאדם פתחון פה שלא לאומרה מרוב צרכי פעולתו. ואמרו חז"ל (מגילה יז:) שתקנום על הסדר מאה ועשרים זקנים וכמה נביאים. ואעפ"י שאמרו שמעון הפקולי הסדיר הי"ח ברכות על הסדר לפני רבן גמליאל ביבנה והוא היה אחרי כן שמא היה מחלוקת בסדר בסבת שכחה ויש מרבותינו אומרים שתקנו י"ח ברכות כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד במזמור הבו לה' בני אלים. ואחרים אמרו כנגד י"ח אזכרות שהם בברכת שמע ואחרים אמרו כנגד י"ח חוליות שבשדרה. הברכה הראשונה שהיא ברכת אבות כנגד מזמור הבו לה' בני אלים שהם האבות ובפרט אברהם אבינו ע"ה שהוא הצור שחוצבנו ממנו. שניה גבורת גשמים כנגד הבו לה' כבוד ועוז והעוז והגבורה אחים וקראוה גבורות שמזכיר בה גבורת גשמים וגבורת תחיית המתים הגשמים גבורת כל חי הווה ונפסד וכתוב בתחיית המתים הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך. הברכה השלישית קדושת השם ר"ל אתה קדוש כנגד הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש. ברכה רביעית אתה חונן לאדם דעת כנגד הבו לה' כבוד נלוית לקדושה דכתיב והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל וסמיך ליה וידעו תועי רוח בינה. הברכה החמישית ברכת תשובה נלוית לברכת בינה ככתוב ולבבו יבין ושב ורפא לו. הברכה הששית ברכת סליחה נלוית לברכת תשובה שנאמר וישוב אל ה' וירחמהו וסמיך ליה ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. הברכה השביעית ברכת גאולה לפי שעתידין ישראל ליגאל בשביעית. הברכה השמינית ברכת רפואה לפי שמילה נתנה בשמיני וצריכה רפואה. הברכה התשיעית ברכת השנים כנגד מפקיעי שערים ובעבור שכתב דוד במזמור התשיעי שבור זרוע רשע. הברכה העשירית ברכת תקע בשופר לפי שסמכו קבוץ גליות לברכת השנים ככתוב ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא. הברכה האחת עשרה השיבה שופטינו כיון שיתקבצו הגליות יעשה דין ברשעים וישיב שופטינו שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וגו' וסמיך ליה ואשיבה שופטיך כבראשונה. הברכה השנים עשרה על הצדיקים שכשיכלו הרשעים תרוממנה קרנות הצדיקים שנאמר וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. הברכה השלש עשרה ולירושלי' וכו' שעיקר התרוממו' הצדיקי' בירושלי' שנאמר שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך. ברכה ארבע עשרה את צמח דוד וכשבאו הצדיקים לירושלים בא דוד שנאמר אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דויד מלכם. ברכה החמש עשרה שמע קולנו כי בבא דוד בא תפלה שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וגו'. ברכה שש עשרה עבודה כי אחר שבאו לבית התפלה באתה העבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי. ברכה שבע עשרה ברכת הודאה כיון שבאת העבודה באה הודאה שנאמר זובח תודה יכבדנני ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה שנא' וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות וגו' אחר שירד מעשות החטאת והעולה ברכם. וכן אחר עבודה ברכת כהנים. ברכה שמונה עשרה שים שלום אמרו חז"ל מה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. וברכת הקב"ה שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. וזה סדר שמונה עשרה ברכות על פי הגמרא (שם).
<h2>דף לא.</h2>
כבר כתבתי כי המלות הם הגופות והכוונה בהם כנשמה ואם היה יכול להיות בטבע האדם שלא יהיה מוציא בפיו דבר אלא שיכוון לבו שהוא שכלו שנתן לו ית' אז טוב לו. ובעבור שלב האדם הומה בהבלי העולם ולמד מנעוריו הדברים הארציים התקינו לומר התפלה ושיוציאנה בפיו ובלחש כמו שכתוב רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.
<h2>דף לד.</h2>
ולא התירו ליחיד לשאל צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות ובכל ברכה ישאל מעין כל ברכה אבל בברכת שמע קולנו ישאל איזה צורך שיצטרך שהיא ברכה כללית ואמרו חז"ל שלש ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד מבקש פרס מעבדו אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ומודה לו.
